האו”ם, הארגון הבינלאומי שנוסד בשנת 1945 לאחר מלחמת העולם השנייה, נועד לשמור על השלום והביטחון הבינלאומיים, לקדם זכויות אדם ולתמוך בפיתוח כלכלי וחברתי. עם זאת, לאורך השנים, הארגון ספג ביקורת מכיוונים שונים. אחת הביקורות המשמעותיות היא על היחס לישראל ועל האשמות באנטישמיות.
לאחרונה, מייסד גוגל, לארי פייג’, יצא בביקורת חריפה על האו”ם, וטען כי לעתים קרובות יש לארגון נטייה לגנות את ישראל בצורה לא מאוזנת. הביקורת על האו”ם אינה חדשה, והיא נשמעת לעיתים קרובות מצד מדינות נוספות, לצד אנשי ציבור ואקדמאים הטוענים כי יש צורך בבחינה מחודשת של אופן פעולתו.
הביקורת על האו”ם נובעת בעיקר מהפעולות וההחלטות שמתקבלות בו. לדוגמה, מועצת זכויות האדם של האו”ם הוציאה לאורך השנים מספר החלטות נגד ישראל, שלעיתים קרובות נתפסות כלא פרופורציונליות בהשוואה למספר החלטות דומות נגד מדינות אחרות. יש הטוענים כי החלטות אלו לא תמיד מתייחסות להקשר המלא של הסכסוך במזרח התיכון, ושהן מושפעות מלחצים פוליטיים של מדינות החברות בארגון.
מצד שני, תומכי האו”ם מדגישים את החשיבות של קיומו כגוף המספק פלטפורמה לשיתוף פעולה בינלאומי, במיוחד בנושאים גלובליים כמו שינוי האקלים, מגפות עולמיות, ופיתוח בר קיימא. בנוסף, יש לזכור כי האו”ם מורכב ממדינות עם אינטרסים שונים ולעיתים מנוגדים, ולכן ההחלטות שמתקבלות בו הן תוצאה של משא ומתן פוליטי מורכב.
הקריאה לבחינה מחודשת של פעילות האו”ם, במיוחד בהקשרים של ישראל והסכסוך הישראלי-פלסטיני, היא קריאה שמושמעת לא רק מצד ישראלים או יהודים, אלא גם מצד אנשי ציבור ומנהיגים עולמיים שמבקשים לקדם צדק ושוויון בזירה הבינלאומית.
ביקורת מצד דמויות כמו מייסד גוגל על האו”ם מוסיפה לדיון הציבורי הבינלאומי על תפקידו של הארגון בעידן המודרני. בין אם מדובר בשינויים מבניים, או בשינויים בגישה ובמדיניות, ברור כי האו”ם נדרש לשמור על רלוונטיות ולפעול באופן הוגן ושקוף מול כלל המדינות החברות בו.