במזרח התיכון המתוח, היחסים בין איראן לישראל מתאפיינים בעימותים מתמשכים ובמאבקים אסטרטגיים. בעוד שהעימותים הציבוריים ביותר עשויים לכלול פעולות צבאיות, איראן משקיעה מאמצים רבים בדרכים אחרות להשפיע על ישראל ולהחליש את מעמדה הבינלאומי, וכל זאת ללא ירי כדור אחד.
האסטרטגיה האיראנית כוללת מגוון רחב של פעולות הסברה והשפעה, שמטרתן לשבור את ההשפעה הישראלית בזירה הבינלאומית ולהחליש את יכולותיה הכלכליות והאסטרטגיות. אחת הדרכים המרכזיות שבהן איראן פועלת היא באמצעות תמיכה בארגונים פרו-פלסטיניים על מנת לייצר לחץ פוליטי על ישראל. המדיניות הזו כוללת תמיכה כלכלית, לוגיסטית ואפילו חימוש של קבוצות כמו חמאס והחיזבאללה, אשר מטרתן לערער את היציבות האזורית ולפגוע בישראל בעקיפין.
נוסף על כך, איראן פועלת בזירת הסייבר במטרה לאסוף מידע מודיעיני ולבצע מתקפות על תשתיות חיוניות בישראל. מתקפות סייבר אלו מתבצעות לא רק על ידי יחידות צבאיות אלא גם באמצעות גורמים פרטיים המופעלים על ידי המדינה. התקפות אלו כוללות ניסיונות לחדור לרשתות תקשורת, מערכות מים וחשמל, ומערכות בנקאיות, במטרה לזרוע פחד והפרעה בחיי היומיום של האזרחים.
בנוסף, איראן מנהלת מלחמת תעמולה מתוחכמת בזירה הבינלאומית. היא משקיעה משאבים רבים בהפצת מידע מוטעה ובלתי מדויק במטרה לפגוע בתדמית של ישראל בעולם. איראן משתמשת בפלטפורמות מדיה חברתית, ערוצי חדשות בינלאומיים ומוסדות אקדמיים כדי לקדם את הנרטיב שלה לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולהציג את ישראל כמדינה תוקפנית ומפרת זכויות אדם.
כחלק מהמאמצים הללו, איראן גם מנצלת את קשריה עם מדינות אחרות באזור ובעולם, במטרה לייצר קואליציות פוליטיות שיביאו להחלשת התמיכה הבינלאומית בישראל. קשרים אלו מבוססים על אינטרסים משותפים כגון התנגדות להשפעה אמריקאית במזרח התיכון ונכונות לשיתוף פעולה במגוון תחומים, מה שמחזק את מעמדה של איראן בזירה הגלובלית.
בסופו של דבר, העימות השקט שמנהלת איראן נגד ישראל הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר שנועדה לערער את היציבות האזורית ולהחליש את השפעתה של ישראל בזירה הבינלאומית. בעוד שישראל מתמודדת עם האיומים הללו בדרכים שונות, העימות המתמשך מצריך חשיבה אסטרטגית ותגובה מתואמת על מנת לשמור על ביטחונה ומעמדה של המדינה.