במהלך השנים האחרונות, חופש הביטוי באיראן נמצא תחת לחץ הולך וגובר מצד המשטר. הצעדים הקיצוניים שננקטים נגד אזרחים כוללים הגבלת האינטרנט, חסימת רשתות חברתיות וצנזורה תקשורתית רחבת היקף. מאמצים אלו נועדו לדכא כל ביטוי של התנגדות ולהגביל את היכולת של אזרחים לשתף מידע ולתקשר עם העולם החיצוני.
בחודש ספטמבר 2022, גלים של מחאות פרצו ברחבי איראן בעקבות מותה של מהסא אמיני, צעירה איראנית שנעצרה על ידי משטרת המוסר. האירועים הללו הדגישו את המתח הקיים בין המשטר לבין הציבור האיראני, במיוחד בקרב הדור הצעיר השואף לשינוי. בתגובה למחאות, המשטר האיראני נקט בצעדים דרסטיים כדי לשמור על שליטתו ולמנוע מזרם המידע להגיע לאזרחים ולתקשורת הבינלאומית.
אחד הכלים המרכזיים בהם משתמש המשטר הוא הגבלת הגישה לאינטרנט. לדברי ארגוני זכויות אדם, המשטר חוסם את גישת האזרחים לרשתות חברתיות כמו אינסטגרם ו-ווטסאפ, שהפכו לכלי חיוני להפצת מידע ולארגון מחאות. בנוסף, ישנם דיווחים על האטה מכוונת של קצב האינטרנט, מה שמקשה על העלאת תוכן מקוון ושיתוף מידע בזמן אמת.
במהלך המחאות, פנה אילון מאסק, מנכ”ל חברת SpaceX, לרשויות בארצות הברית בבקשה לאפשר לחברת Starlink לספק חיבור אינטרנט לוויני לאיראן. מאסק, שבעבר הביע תמיכה בחופש הביטוי ובמאבקים דמוקרטיים ברחבי העולם, ביקש לסייע לאזרחים האיראנים להתגבר על ההגבלות שהטיל המשטר. אולם, המשטר האיראני מצא דרכים לחסום את הגישה לשירותים אלו, מה שהדגיש את יכולתו להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים חיצוניים.
מעבר להגבלות האינטרנט, המשטר האיראני פועל גם בזירה החוקית. חוקים חדשים שמאושרים בפרלמנט מעניקים למדינה סמכויות מורחבות לפקח ולצנזר תוכן מקוון, תוך הצבת עונשים חמורים על מי שמפר את ההגבלות. מדובר בצעדים שמטרתם להרתיע אזרחים מלבקר את המשטר או להשתתף בפעולות מחאה.
המאבק על חופש הביטוי באיראן הוא חלק ממאבק רחב יותר על זכויות אדם ועל חירות אישית. האזרחים האיראנים מנסים להשמיע את קולם ולהיאבק על עתידם, בעוד המשטר עושה כל שביכולתו לשמר את שליטתו ולמנוע שינוי. התמיכה הבינלאומית, כמו זו של אילון מאסק, אמנם מספקת תקווה וסיוע, אך הדרך להבטחת חופש הביטוי באיראן עדיין ארוכה ומורכבת.